החלטה בתיק חע"מ 20153-04 - פסקדין

1.      בפניי בקשה, שהגיש המבקש (הנאשם) לביטול או להפחתה של תוספות הפיגור שהצטברו על סכום הקנס שנגזר עליו, וכן לפריסה מחודשת לתשלומים של הקנס.

ברקע הבקשה הרשעתו של המבקש, ביחד עם נאשמת נוספת (אימו, הגב' אסתר גרוסי) בעבירה של בניה ללא היתר, בהיקף של למעלה מ- 1,500 מ"ר, אשר שימשו לצרכים עסקיים. בגזר הדין מיום 1.3.2006 חוייב המבקש בקנס בסך של 120,000 ש"ח (או 200 ימי מאסר תמורתו), וזאת ב- 10 תשלומים. עוד נקבע כי אם לא ישולם אחד התשלומים במועדו, תעמוד היתרה לפירעון מיידי. בנוסף, חוייב המבקש בתשלום כפל אגרת בניה לצד עיצומים נוספים כפי שפורטו בגזר הדין.

המבקש לא שילם את הקנס, ולו שקל חדש אחד ממנו.

2.      בבקשתו דנן, טען המבקש כי החברה שפעלה במקום ושהיתה בבעלותו עם אדם נוסף, נקלעה לקשיים והחלה בהליכי פירוק בשנת 2008. לטענת המבקש, החברה היוותה את מקור פרנסתו ומטבע הדברים היקלעותה למשבר פיננסי דרדרה אותו אל תהום כלכלי, כאשר הוא נמצא ערב בסך של כ- 10 מליון ש"ח לחובות החברה, וזאת לאחר ששותפו קיבל הפטר בשל מחלה נפשית. עוד טען המבקש כי הוא חב בהלוואה נוספת של כ- 1.5 מליון ש"ח שנטל מהבנק לשם כיסוי גירעונות החברה.

כעת, כך טען המבקש, מגיעה הכנסתו לכ- 8,000 ש"ח ברוטו לחודש והיא אינה מספיקה אפילו לקיום משפחה בת 8 נפשות, באשר הינו מפרנס יחיד.

עוד טען המבקש, כי אימו לקתה לפני כשלוש שנים באירוע מוחי שהותירה נכה וזקוקה לטיפול צמוד, ויש בכך להטיל עול נוסף וכבד על המבקש.

המבקש טען בבקשתו כי אינו שוקט על שמריו וכי הוא מנסה למצוא את כל הדרכים להשתקם ולהסדיר חובותיו, וכל זאת מבלי ליפול למלכודת של הליך פשיטת רגל.

לטענת המבקש, נבצר ממנו לשלם את הקנס בתיק זה בשל מצבו הכלכלי, וכיום, בנוסף לקנס עצמו התווספו אליו תוספות פיגור רבות.

3.      המשיבה מתנגדת לבקשה, על כל חלקיה.

ראשית, טענה המשיבה כי יש לדחות את הבקשה על הסף, כיוון שהוגשה ללא תצהיר תומך, וכן כיוון שהוגשה בשיהוי ניכר. לטענת המשיבה, עד שהיא עצמה פנתה אל המבקש, הוא לא טרח לשלם את הקנס או להגיש את בקשתו.

ב"כ המשיבה מסכים כי המאשימה חדלה בגביית הקנס במשך שנים רבות ואף לא הגישה בקשות להפעלת חלופת מאסר. לטענת ב"כ המשיבה, רק במהלך חודש אוקטובר 2010 שם לב המפקח מטעם הועדה כי הקנס טרם שולם ועל כן הפנה תשומת ליבו של התובע (שקיבל את התיק מתובע קודם). אז, כך נטען, נשלח מכתב התראה למבקש, שבעקבותיו נערכה פגישה בין הצדדים, ובמסגרתה הסכימה המאשימה, לפנים משורת הדין לאפשר למבקש לשלם את הקנס בצירוף תוספות הפיגור ב- 11 תשלומים. ואולם, כיוון שהמבקש לא שילם ולו שקל אחד מהקנס, חוזרת בה המשיבה גם מהסכמה זו והיא מתנגדת נחרצות לבקשה.

לטענת המשיבה, דין הבקשה להידחות גם כיוון שאופן החלוקה של הקנס לשיעורין הינו חלק מגזר הדין שלא ניתן לשנותו, והסמכות היחידה המסורה כיום לבית המשפט הינה לפטור את הנאשם מתשלום תוספות הפיגור.

4.      אציין, כי המבקש והמשיבה מציגים תחשיבים שונים בשאלת הצטברות תוספות הפיגור. לדידי, שני הצדדים טועים באופן החישוב, שכן אין לחשב את תוספות הפיגור כחוב אזרחי, אלא בהתאם להוראת סעיף 67 לחוק העונשין, התשל"ז -1977 [להלן: "חוק העונשין"].

בגזר הדין, בו חולק הקנס ל- 10 שיעורין, נקבע כי "במקרה של אי תשלום אחד מהשיעורים במועדים שנקבעו, תעמוד כל יתרת הקנס לפירעון מיידי." כיוון שהתשלום הראשון שנקבע ליום 1.4.06 לא שולם במועד, הרי שיש לראות את כל הקנס כעומד במועד זה לפירעון מיידי, שלפיו מועד התשלום הינו עד ליום 1.4.06. לפיכך, החל מיום 2.4.2006  צבר הקנס תוספת פיגור של 50% ועוד 5% כל חצי שנה לגבי היתרה שטרם שולמה (כולל תוספת הפיגור).

סה"כ תוספות הפיגור כיום, נוכח סעיף 67 לחוק העונשין, מגיע כדי 173,201 ש"ח !!! (וביחד עם הקנס - 293,201 ש"ח !), וזאת בהתאם לטבלת החישוב שלהלן: